על משבר וניהול משברים מתוך ספרו של ד"ר עמיר לוי על ניהול ומנהיגות שינוי וחדשנות

אירוע משברי כמו מגפת הקורונה מעלה את הצורך להעלות מבט מחקרי על ניהול משברים. מהו בכלל משבר כיצד ניתן להגדיר משבר? משבר מגיע מהמילה "שבר", שיברון לב. המציאות בה אנחנו חיים נשברת. השגרה, הצמיחה, החיים הארגוניים והאישיים עוברים שבר במונחים של סף קריסה של העולם כפי שהכרנו. משבר נתפס גם כאירוע מכונן המביא גם הזדמנות לשינוי וצמיחה.

"משבר הינו איום קיומי על עתיד המערכת הארגונית או האישית כזה המעורר חרדה קיומית, זהו מצב בו עומדת הברירה בין קריסה או מהפיכה"

הסינים עושים שימוש באותן אותיות להגדרת משבר ושינוי






מהם מקורות המשבר?

1. הגורמים למשבר הינם בדרך כלל חיצוניים. כאלה שקל יחסית לצפות אותם ולהיערך לקראתם: אופנות חדשות, טכנולוגיות חדשות, שינויים בחוק ובנהלים, שינוי באופנות וטעמים, מוצרים חדשים, מתחרים חדשים וכ'ד. כלומר הופעתם של אלמנטים מאיימים על קיום המערכת.

2. סוג אחר של גורמים חיצוניים הם כאלה הקשורים יותר לאירועים קריטיים כגון מגיפה, שריפה, רעידת אדמה וכדץ אירועים אלה קשה לצפות מראש וקשה להיערך מולם מראש.

3. ישנם כמובן גם גורמים פנים ארגוניים המאיימים על קיום הארגון. מנהיגות כושלת, כוח אדם לא מתאים, מוצרים שתם זמנם, קונפליקטים פנימיים וכד.

4. גם כאן ישנם גורמי משבר הקשורים באירועים חד פעמיים שקשה לחזות אותם מראש כגון: שריפה במפעל, תקלה במוצר, תקלה בתהליך, אסון הקשור בחיי אדם וכד.


על הדחיינות

הפילוסוף הרומי סנקה טבע את המשפט "לא משום שהדברים קשים אנו נרתעים אלא משום שאנו נרתעים הדברים נעשים קשים" כאשר כוונתו היא שבמשברים ובקשיים צריך לטפל מידית, בעודם "קטנים" בעודם תחיליים. משבר מתפתח במהירות. הוא מתחיל ממקור אחד, (קטן?) ובמידה ולא נעצר מיד, הוא הופך לכדור שלג המאיים לסחוף לתהום את כולם. על כן ככל שנקדים לפתור את המשבר כך נמנע ממנו להתפשט ויקל על פתרונו. יתר על כן, משבר מתחיל בתחום אחד ומיד עובר לתחומים נוספים עד שהוא הופך משבר כולל משבר שהחל כמשבר מנהיגות כושלת הופך במהירות למשבר הכולל את כול תחומי הפעילות הארגונית. משבר חיצוני המתחיל כמגיפה הפוגעת בבריאות הופך מהר מאד משבר כולל המקיף את כול תחומי החיים


"ככול שנקדים כן יקל"""



על העולם כרשת קשרים מורכבת

אנו חיים בעולם מורכב גלובלי שבו מערכות מקומיות קטנות ואפילו עצמאיות קשורות באין סוף קשרים מורכבים עם מערכות אחרות. כולנו קשורים עם כולם בקשרים ישירים או עקיפים. זהו עולם פתוח שבו כולם נמצאים בתלות הדדית ישירה או עקיפה. התקשורת והאינטרנט מעבירים מידע מהיר ונגיש בכל רחבי העולם. אנשים, סחורות, מידע, כסף, תרבות ספורט כולם הופכים גלובליים. במצב זה אירוע משברי בקצה אחד של העולם גורם לתופעת שרשרת, או דומינו. משבר קטן בסוף העולם הופך להיות משבר עולמי.


מאפייני משבר

משברים באים בעדרים, הם גוררים עימם תופעות קשורות הן עסקיות והן אנושיות.

המצב על פי רוב גרוע יותר ממה שניראה בהתחלה וגם יהיה יותר גרוע לפני שיהיה טוב

משבר הוא הזדמנות להתחיל מחדש או אחרת, לתקן להשתנות. הזדמנות לבצע שינויים שבתנאים אחרים קשה לבצעם וכמובן ככל שדוחים את הטיפול במשבר כך יקשה לפתור אותו.

למשבר לא רק מאפיינים כלכליים אלא גם התנהגותיים. משבר מביא עימו חרדה, לחץ, מתח ועצבנות. כעס ותסכול, תחושת אין אונות, ואגרסיה. הוא מביא עימו מתחים בין אישיים קונפליקטים, האשמות, דימוי עצמי ירוד. כול זה הן ברמה הארגונית והן האישית.


התנהגויות מקשות על התמודדות עם משבר

העדר מערכת מידע עדכנית והעדר מערכת למידה ומודיעין. מקבלי החלטות מוקפים באומרי הן המונעים מהם את האמת המרה. גאווה ויוהרה, תחושת שביעות רצון עצמית, לנו זה לא יכול לקרות. מבנה בירוקרטי ריכוזי והיררכי המונע קבלת החלטות מהירה. מורכבות וגודל שאינם ניתנים לשליטה. נטיות להתעלמות והדחקה: אמירות כגון: "זה זמני, זה יחלוף עם הזמן, זה לא כול כך נורא, לנו זה לא יקרה כי אנחנו מוגנים, יהיה בסדר, הכול בשליטה..."


מה אסור לעשות


ישנן התנהגויות שליליות אופייניות לעת משבר שרק מחזקות את המשבר כגון: חיפוש אובססיבי אחרי אשמים, התנהגות פוליטית במובן של הגנה על אינטרסים פרטניים ועל קבוצות אינטרס. הטלת האחריות למשבר על גורמים חיצוניים ועיסוק אובססיבי בכך. האשמת כוחות עליונים וגורל או חוסר מזל. פיטורים המוניים ללא הכנה כולל של כאלה העשויים להשתתף במאמץ החילוץ. קיטון מהיר ללא תכנון. התייחסות לעובדים כאשמים העיקריים במצב. ציפייה שמישהו אחראי להושיע אותנו .


אז מה עושים?


ראשית יש להודות ולהכיר במצב כחמור. שנית יש להקים מיד צוות לניהול משבר בראשות אחד המנהלים בעל יכולת של נחישות ורגישות. יחד איתו יגויסו נציגי מחלקות ואנשי מקצוע חיצוניים שיתגבשו כצוות משימה.

כעת בא שלב בלימה ועצירה של כול הפעילויות שאינן תורמות להתמודדות. זה כולל גם

הורדת השומנים, המשכורות השמנות, ההטבות השונות והפנית משאבים להתמודדות עם מקורות המשבר.

גיוס זמן מצד בעלי עניין ובנקים לצורך הבראה. גיוס הון ידע ולמידה של פתרונות קיימים

מניעת פעילות פוליטית פנימית של מאבקי כוח ושמירה על אינטרסים פרטניים.

לאחר שלב הבלימה ובמקביל יש לבנות תכנית פעולה כוללת המבוססת על עובדות ונתונים ליציאה מהמשבר. יש לשתף בהכנת תכנית זו את כול מי שיכול ורוצה להשתתף בנית התוכנית.

תקשורת: תקשור התוכנית והפעולות באופן רציך כלפי פנים וכלפי חוץ על ידי הצגת נתונים ועובדות אמת על ידי אדם מקצועי ואמין על השומעים.


כבר עם תחילת הבלימה של המשבר יש למנות צוות חשיבה שיבנה חזון חדש לארגון, הערכות שונה, למידה מהעבר ובנייה טובה יותר לעתיד. בנית מערכת גמישה , מבוזרת, עם כוח אדם גמיש, יכולות עמידות בפני משברים עתידיים. הקצאת משאבים לצוות לניהול משברים וצבירת משאבים לעת משבר.


ניהול המשאב האנושי

למערכת ניהול המשאב האנושי תפקיד חשוב בניהול המשבר:

התייחסות לתחושות עובדים הפחתת חרדות והטמעת תקוות ואופטימיות

בנייה מחודשת של כוח האדם והקטנת מספר המפוטרים.

בנייה מחדש של כוח האדם ככוח גמיש הניתן להעברה ממקום למקום, להקטין שעות, להקטין ימי עבודה, לעבוד בצורות שונות, הן מהבית והן ממקום העבודה. תכנון שיטת הפיטורין שתפגע במינימום בעובדים החיוניים לארגון. מציאת חלופות לפיטורים כגון: הקטנת שעות עבודה או ימי עבודה, ניצול הזמן לדברים שנדחו. ליווי אישי של עובדים מהבית, יוצאים לחל"ת, מפוטרים.


27 views0 comments