פוליטיקה ארגונית – הרעה החולה של ישראל


ממצאי המחקר האחרון שפורסם בדבר מקומה הבעייתי של ישראל ברמת השחיתות השלטונית בקרב מדינות המערב מחייבים את חוקרי ויועצי ההתנהגות הארגונית והניהולית בישראל לחשוב מחדש על מקומה של הפוליטיקה הארגונית בארגונים ציבוריים ועסקיים בישראל. על כן,


השאלה היא האם ארגונים יכולים להצליח גם ללא קיומה של התנהגות פוליטית? האם פוליטיקה ארגונית חיונית לקיומה של הצלחה עסקית? ניראה כי בתרבות השלטונית בישראל קשה להצליח בעסקים ללא הפעלתה של פוליטיקה ארגונית חיצונית. ללא קשרים עם פקידי ממשל, לובי בכנסת, לחץ ישיר על חברי כנסת, קשרים אישיים וטובות הנאה קשה להצליח בעסקים. אולם מה עם פוליטיקה פנימית? האם גם היא נחוצה לצורך השגת הצלחה עסקית? האם היא קשורה ליעילות ואיכות השירות לאזרח בארגונים ציבוריים? התשובה היא שלילית. יותר מכך, פוליטיקה ארגונית פנימית היא רעה חולה המחלחלת לכל תחומי החיים והופכת את הגבול בין מותר לאסור בחיים הציבוריים ובחיי העבודה למטושטש.


מהי פוליטיקה ארגונית?



פוליטיקה ארגונית היא התנהגות ארגונית שמטרתה השגת עוצמה על ידי יחידים וקבוצות לצורך שליטה על משאבים ובמטרה להבטיח תוצאות רצויות ליחידים או קבוצות. ביסודה קיימת התנהגות מניפולטיבית שמטרתה אינה תורמת למטרות החברה ולעיתים קרובות אף מנוגדת לה. המשאבים יכולים להיות מסוגים שונים כגון: משאבי ידע, משאבי סטטוס, משאבי תגמולים, משאבי ביטחון. תוצאות רצויות יכולות להיות בטחון תעסוקתי, תגמולים יוקרה.



פוליטיקה ארגונית הנה למעשה תרבות ארגונית המבוססת על ערכים ונורמות של שמור לי ואשמור לך, העמדת אינטרס הקבוצה או אינטרס הפרט מעל אינטרס הארגון. היחסים הבין אישים הם יחסי קח ותן, והנורמה היא נאמנות לבעלי השררה והכוח. מאפייני הפוליטיקה הארגונית הם: חוסר אמון במי שאינו שייך לקבוצת האינטרס שלנו, שמירת מידע והסתרת מידע מפני אויבים, ראיית הארגון כבנוי מקבוצות יריבות שיש להיאבק בהן ובאנשיהן. התוצאה היא התנהגויות בלתי אתיות


חוקרים בעלי רקע לימודי ומחקר מתחום מדעי המדינה מדגישים את המאפיינים הפוליטיים של כל מערכת אנושית ורואים בהם מאפיינים "טבעיים" הקיימים בהכרח בכל מערכת אנושית. הם יוצאים מהנחות יסוד אלה:


  • ארגונים הם מערכות פוליטיות – הם בנויים מקבוצות של אינטרסים, קליקות, אוליגרכיות ניהוליות, מאבקי כוח, סטטוס ויוקרה.

  • לקבוצות אינטרסים וליחידים יש מטרות משלהם שאינן תואמות את מטרות הארגון.

  • על כן ארגונים הם מערכות של קונפליקטים מתמידים, ניגודי אינטרסים וחוסר בהרמוניה.

  • שינוי ארגוני מפר תמיד את האיזון העדין ומעורר מיד עימות ומאבקי אינטרסים על שמירת כוח עוצמה ומעמד

  • שינוי ייתפס כשינוי במעמד, סטטוס, עוצמה, כוח והשפעה של יחידים או קבוצות, וכמאבק בין קבוצות של המשנים מול המשמרים.


מהם מקורות הכוח הפוליטי?


החוקרים פרנץ' ורייבן מביאים את מקורות העוצמה הארגונית במודל הבא:

  • כוח לגיטימי - כוח הנובע מהמעמד הפורמאלי של בעל התפקיד

  • כוח מומחיות ושליטה על ידע ומידע

  • כוח תגמול – היכולת לתגמל ולהעניש

  • כוח מופתי – כוח הנובע מסמכות כריזמטית או רוחנית

  • כוח הנובע מקשרים - הקשרים של בעל הכוח עם בעלי השפעה אחרים

מההיבט הפוליטי השאלה היא האם הכוח של בעל השררה מנוצל למען הצלחת המערכת או למען האדרת כוחו ושמירתו לאורך זמן. האם הוא מנוצל למען הצמחת הכפיפים או הנמכתם? האם בעל הידע מנצל כוחו כדי למנוע ידע מאחרים או שהוא רואה בו משאב העומד לרשות הרבים?




דרכי הפעולה הפוליטית הן רבות ומגוונות, חלקן גלויות ומרביתן סמויות. ואכן, ניתוח של דרכי הפעולה הפוליטיות מצביע על מספר רב של אפשרויות. להלן כמה דוגמאות לטקטיקות פוליטיות להשגת כוח:


"תן לי ואתן לך" – מהנדס המפעל מביא סימוכין מקצועי לצורך ברכישת מכונה חדשה שרוצה המנכ"ל תמורת אישור המנכ"ל לפרויקט הנדסי שרוצה המהנדס.

"שמור לי ואשמור לך" – אתה לא תפעל להקטנת העוצמה שלי או לפגיעה במשאבי המחלקה שלי ותמורת זאת אני לא אפגע בעוצמה שלך או במשאבי המחלקה שלך.

בריתות - מנהל מערכת המחשוב ומהנדס המפעל חוברים יחד לשכנע את המנכ"ל לרכוש מערכת מידע חדשה.

פעולה למען סמכות בכירה – המטרה: רכישת תמיכה וקשר תומך לעתיד.

שליטה על מידע – מתן מידע חיוני למקורבים והסתרתו מאויבים תמורת צבירת מעמד או כוח.

שליטה דרך אמצעים, נכסים וסמלי סטטוס – משרד גדול ומפואר, רכב יוקרתי, ציוד חדשני שאינו נמצא אצל אחרים.

משחקי כוח – ניהול מאבקים סמויים או גלויים להשגת עוצמה על-ידי שליטה על משאבים על חשבון אחרים.

יצירת רשתות של קשרים – בניית קשרים ויחסים כאמצעי כוח לעתיד.




ההבדל בין מודל פוליטי ומודל רציונאלי


ישנו הבדל מהותי בהסתכלות על מערכות אנושיות מנקודת המבט הרציונאלית ומנקודת המבט הפוליטית. בעוד הגישה הרציונאלית מדגישה שיתוף פעולה וחתירה לחזון ומטרות משותפות לכולם הרי המודל הפוליטי יוצא מהנחה שיחידים וקבוצות בארגונים חותרים להשגת מטרות אישיות וקבוצתיות באמצעים מניפולטיביים. להלן ההבדלים בין שתי בגישות:


הנחות יסוד של המודל הרציונלי


  • מטרות אחידות – לחברי הארגון מטרות משותפות למענן הם פועלים

  • כוח ושליטה מרכזיים – העוצמה נמצאת בידי מנהלים מקצועיים

  • תהליך קבלת החלטות מסודר ורציונאלי – שיקולים של טובת הארגון

  • כללים ונורמות כתובים מוצהרים ומבוצעים

  • דרכי עיבוד מידע שיטתי – שקיפות ונגישות לידע

  • יחסים נהירים בין אמצעים למטרות

  • החלטות מונחות על ידי ביצועים ובחירה מיטבית

  • תהליכים ארגוניים מתבצעים על בסיס מדעי רציונאלי.

  • דגש אידיאולוגי על יעילות ואפקטיביות

  • חתירה ליחסיWIN WIN


מודל פוליטי

  • מטרות פלורליסטיות – לקבוצות ויחידים מטרות ואינטרסים שונים שאינם בהכרח קשורים לאינטרס הכולל

  • כוח ושליטה מבוזרים בקרב יחידים וקבוצות לא פורמאליות

  • תהליך החלטות נתון ללחצי אינטרסים, שיקולי חברות, ושיקולים אישיים.

  • קונפליקט של אינטרסים הוא נתון מבני.

  • דרכי עיבוד מידע עמומים – העדר שקיפות, מידע שאינו משותף.

  • יחסים אינם ידועים ואינם מוסכמים מראש בין אמצעים למטרות

  • החלטות מונחות על ידי מיקוח ומשחק בין אינטרסים

  • תהליכים ארגוניים מונחים אינטרסים

  • דגש אידיאולוגי על מאבקי שליטה

  • יחסי WIN LOSE


מדוע קיימת רמה גבוהה של פוליטיקה בארגונים בישראל?


בישראל קיימות תופעות ייחודיות המחזקות את קיומה של הפוליטיקה הארגונית:

  • שלטון מרכזי המרכז משאבים בידיו והעדר משאבים ברמה המקומית

  • שלטון מרכזי פוליטי המנהל והבעלים של ארגונים ציבוריים

  • מועצות מנהלים של חברות ממשלתיות המורכבות ממינויים פוליטיים

  • מרכזי מפלגות בעלות עודף כוח.

  • השלטון המוניציפאלי הנו באופיו בעל בסיס בחירה מפלגתי

  • תלות באדם או בקבוצה בעלת עוצמה כגון ועד עובדים .

  • חברויות בין אישיות הנובעות משירות צבאי ממושך, תנועות נוער, ונורמה של חברות גם בעסקים.

  • ירושת מפא"י – הנורמה של העדפת חברינו בתפקידים בכירים

  • העדר מסורת של שלטון ציבורי תקין

  • העדר יחס של כבוד לתקנות וחוקים ונהלים כתובים

  • העדר דוגמא אישית של נבחרי ציבור

  • העדר מנגנוני בקרה אכיפה וענישה מרתיעים

  • מנהיגות ריכוזית חדורת מטרות אישיות

  • אי ודאות ועמימות בקשר למטרות המשותפות

  • עמימות של ערכים ונורמות התנהגות אתיות

  • עמימות של האמצעים הלגיטימיים להשגת המטרות

  • מוסדות ביקורת פנימיים משתפי פעולה ומטעם.


היבטים שליליים של התנהגות ארגונית פוליטית

לדעתנו השלילה בקיומה של פוליטיקה ארגונית עולה על החיוב שבה. ניתן למנות נקודות שלילה רבות. להלן כמה מהן, היבטים שליליים בתרבות פוליטית:


  • בניה של קואליציות יריבות במקום שיתופי פעולה

  • עימותים כוחניים במקום קונפליקטים בונים

  • מניפולציות באנשים המביאות לחוסר אמון

  • חנופה וצייתנות לבעל השררה המביאה להסתרת מידע חיוני ומשוב אמיתי

  • אווירה של איום ופחד המקשה על ביצועי עובדים ומגדילה את רצונם לעזוב

  • שימוש בכוח ואגרסיביות המניעים תגובות אגרסיביות נגדיות.

  • פתרונות של מנצח מפסיד – התוצאה היא מירמור וציפייה לנקמה.

  • הגנה על טריטוריות – שמירה על תפקידים ומחלקות וניפוחן ללא צורך.

  • שמור לי ואשמור לך – יחסי קח ותן.

  • קבלת תפקיד ו קידום על פי קשרים ולא כישורים

  • הסתרת מידע מפני יריבים

  • קבלת קרובים ומקורבי

  • מכרזים פיקטיביים התפורים מראש

  • הבלטת סמלי סטטוס

  • ניפוח מישרות ותפקידים לצורך עוצמה אישית

  • חלוקת טובות הנאה למקורבים

תרבות "ישראלית" כתורמת להתנהגות פוליטית


לאורח לרגע המתבונן על התרבות הארגונית של הישראלים ישנה תחושה ודעה שיש בה היבטים שליליים שתורמים ללגיטימציה לפוליטיקה ארגונית: מאפיינים שליליים של תרבות ישראלית: תרבות "הסמוך ויהיה בסדר", תרבות שבה אזרח שומר חוק ישר ותמים נחשב פרייר, תרבות של חשדנות בכוונות של מוכרים ונותני שירות. תרבות של קומבינות על מנת להגיע להישג אישי....


ומה אומרים המחקרים ?


מחקר גדול שסקר וסיכם 60 מחקרי עמדות עובדים כלפי פוליטיקה ארגונית (Brian 2008) מצא כי ככול שרמת הפוליטיקה הפנימית גבוהה יותר כך קטנה המחויבות הארגונית של העובדים, יורדת שביעות רצונם, ביצועיהם נמוכים יותר, גדלה תחושת חוסר הוגנות, עולה התחלופה וגדלה תחושת הלחץ.

המצב מדאיג גם בישראל. במחקר של פרופ. ערן ויגודה ואחרים שנערך במשך מספר שנים על המגזר הציבורי בישראל בין השנים 2013 ועד 2016 ועסק באמון הציבור כלפי המגזר נמצא כי

,"השנה (2016) חלה עליה חדה בתחושות האזרחים כי המגזר הציבורי משמש זירה לקידום מטרות של אישיות על חשבון כלל הציבור ולמעשה מדובר במגמת עליה אשר החלה עוד בשנת 2013 .

כמו כן לא חל כל שינוי השנה בתפיסת האזרחים את עובדי השירות הציבורי מקודמים על בסיס העדפות אישיות ושיקולים פוליטיים ולא על בסיס יכולות וביצועים בפועל".


אז מה עושים?


במצב הנוכחי בארגונים בישראל ובעיקר אלו מהסקטור הציבורי (עיריות מועצות משרדי ממשלה בתי חולים מכללות...) ללא השקעת מאמץ חינוכי, הכבדת הענישה, ופיתוח תוכניות להכשרת מנהלים יקשה להתמודד עם התופעה. יחד עם זאת בכדי לבנות ולשמר ארגון דל-בפוליטיקה, חשוב מאוד לגייס ולשמר מנהלים ועובדים שמוכנים ויודעים לשים את טובת הארגון לפני טובתם שלהם, מתוך הנחה שאם יעשו כן - הדבר יטיב גם עמם.


כמו כן:

  • פיתוח בחירה ומינוי של "מנהיגות משרתת" מנהיגות שערכי שליחות ציבורית לרגליהם בפועל.

  • הגבלת משך הזמן הניהולי ל 7 שנים שהן השנים החיוביות בניהול טרם עייפות והסתאבות.

  • החדרת שקיפות ורציונאליות בקבלת החלטות. אור השמש מחטא הכול.

  • שינוי מדיניות קליטה גיוס, קידום, ותגמול על פי כישורים ולא על סמך קשרים.

  • בחינת אפשרות של רוטציה בתפקידי מפתח ובכך תימנע צבירת כוח ותלות ביחידים.

  • ליווי צוות תקנות אתיקה כלפי בעלי עניין פנימיים וחיצוניים.

  • ביזור סמכויות למנהלים זוטרים ולעובדים והקטנת התלות שלהם בבעלי הכוח.

  • בניית תקנון אתיקה כלפי לקוחות ועובדים כבוחן שנתי לכולם.

  • בחינה שנתית כלל ארגונית של כללי האתיקה.

  • עבודה עם צוותים הטרוגניים שתהיינה קבוצות מסוגים שונים עם הצלבות של אנשים.

  • סיוע בפיזור הכוח והסמכות בקרב רבים.

  • מבקר חיצוני על שאינו תלוי ואינו מקבל שכר מהמנכ"ל.

  • הגדרות תפקיד מדויקות כולל תחומי אחריות כפיפות ציפיות וסמכות.

  • תרבות ארגונית חזקה עם דגש על נורמות של מותר ואסור.

סוף דבר


השאלה שאני נישאל תמיד היא: אבל בלי קשרים קשה להצליח בעסקים ובארגונים ציבוריים. ובכן, אכן ישנה התנהגות מסוג שאינו התנהגות מניפולטיבית אלא התנהגות יוצרת קשרים לטובת הצלחת הארגון. יצירת קשרים ורשתות לטובת הצלחת המערכת הינה התנהגות חיובית הכרחית להצלחה כול עוד היא לטובת הארגון וכפופה לתקנון האתיקה לחומרה. מנהל בית חולים, המצוי בגרעון תמידי מקבל חולים מחו"ל, מבלי לפגוע בחולים אחרים. מנהל בית חולים היוצר קשר אישי עם חברת חיסונים לצורך הגדלת היכולת שלו לחסן חולים ואת הצוות שלו. ראש מועצה מקומית המגייס אנשי עסקים לשיפור מערכת החינוך במועצה תמורת פרסום בלבד. וכששואלים אותי מתי ההתנהגות של אדם היא פוליטית שלילית אני אומר לו:

" תעמוד מול הראי, ואם לא בא לך להתבייש והמצפון לא מעיק עליך, סימן שפעלת נכון"
42 views0 comments